יום ב', טו’ בשבט תשע”ט
דף הבית מרחבי שכבות מקצועות לימוד מנהיגות צעירה חדר מורים יצירת קשר
 
 
 
 
 

משרד החינוך‏מערכת החינוך נפרדת מענק הרוח, הסופר עמוס עוז (1939-2018).עמוס עוז ז"ל הותיר אחריו נכסים תרבותיים רחבי היקף, אלמותיים, שמשמשים אבני בניין בלימודי הספרות.בפרק הסיפור הקצר נלמדים הסיפורים דרך הרוח וכן נוודים וצפע (בתוך: ארצות התן, 1965). בפרק הרומן נלמדים מיכאל שלי (1968) המתרחש בירושלים שלאחר מלחמת העצמאות, מנוחה נכונה (1982) העוסק בחיפוש עצמי של בן קיבוץ לאחר מלחמת ששת הימים, וקופסה שחורה (1987) העוסק במערכת יחסים בין עדתית. כמו כן נלמד הרומן האישי המופלא שכתב עוז, סיפור על אהבה וחושך (2002). עוז נולד בירושלים, בשם עמוס קלאוזנר, וגדל בשכונת כרם אברהם. בכיתה ב' למד אצל שכנתו, המשוררת זלדה, ונפל שדוד בקסמה. "עדיין לא הייתי בן שמונה", כתב ב"סיפור על אהבה וחושך", "וכבר היא שטפה את כולי והרעידה בי איזה מטרונום פנימי". בכיתה ג' כבר למד "בבית ספר אמיתי, עם כיתות ופעמון וחצר, לא בתוך דירת נחליאלים מלאה נחילי חתולים, בית־ספר בלי שערות של חתולים בכל מקום..." ("סיפור על אהבה וחושך"). על אף שמשפחתו הייתה רחוקה מהדת, הצטרף עוז לבית הספר העממי-דתי "תחכמוני", כי החלופה הייתה לימודים בבית חינוך ששייך לתנועת העבודה. "בין שתי הרעות, מוטב שחור מאשר אדום" (כתב). בתחכמוני "הגישו לנו תפריט לימודי, בתערובת של יידישקייט מדושנת־נחת עם ניחוח רויזיוניסטי קל. כאן למדנו על עלילות יהושע בן־נון ושמשון הגיבור, מוסר־הנביאים, חוכמת פרקי־אבות, ולצד היהודיות הזעיר־בורגנית הזאת הגישו גם שתיִם־שלוש כפות של חוכמת־הגויים: פזמון־ילדים באנגלית, 'הלב' של ד׳אמיציס, ומוסיקה של שופן מעל גבי גרמופון" ("פה ושם בארץ ישראל", 1982). בכנס למען שיפור מערכת החינוך, ב-2011, אמר עוז שלדעתו, הכלל הראשון בהוראת הספרות צריך להיות שהמורה ילמד רק יצירות שהוא אוהב. יהי זכרו ברוך,שמואל אבואב